דפי מידע בחינוך מיני | הורידו בחינם

שיחה עם שני ילדי יסודי על זהירות מפדופילים ופוגעים מינית

 

נתחיל מלהזכיר שהרוב המכריע של הפגיעות המיניות בילדים/ות מתרחשות על ידי מישהו מוכר, פעמים רבות אהוב וקרוב ולא על ידי זר ברחוב. מידע מלא על שיח מעמיק ומורכב יותר תוכלו לקבל בפוסטר שלנו לרכישה.

 

אבל אתמול היה אירוע בו פדופיל הסתובב בישוב שלנו ושוחח עם ילד. אינני יודעת מה קרה שם וזה גם לא חשוב, כי הגורמים הרלונטים מעורבים והנושא בטיפול. אך זו הייתה הזדמנות בשבילי לשוחח אם שני הבנים שלי, בבית ספר יסודי - על האפשרות הזו - לכן כתבתי את המידע ואני מצרפת לכם אותו גם לכאן.
 

הנה השיחה, לשימושכן/ם בהווה או בעתיד. כתמיד - את השיחות האלה אני מנהלת באוטו - זמן שקט ורגוע.

***

אני: רציתי לדבר אתכם על משהו, תנסו רגע להקשיב לי. היה היום מקרה ליד המתנ"ס שאיש אחד, שאנחנו לא מכירים, איש שנראה ממש רגיל פנה לילד בערך בגיל שלכם וביקש ממנו ללכת איתו הצידה. הוא כנראה אמר לו שההורים שלו מחכים לו במקום אחר.

בכור (10): נו, והוא הלך?

אני: כן

צעיר (8): למה?!

אני: כנראה כי הוא לא ידע מה לעשות, או התבלבל, זה מאוד טבעי להתבלבל במצב כזה. בכל מקרה זו לא אשמתו של הילד.

בכור: ומה קרה?

אני: מה שקרה זה שהאיש הזה הלך איתו למקום מבודד יותר וביקש ממנו להוריד את המכנסיים ולהראות לו את הפין שלו

צעיר (8): מה זה?! הוא סוטה! זה איש משוגע!

אני: זה בטוח לא איש טוב ונחמד. אני לא חושבת שהוא משוגע, רוב חולי הנפש ממש לא פוגעים באחרים. אני די בטוחה שהוא נראה כמו איש רגיל, לא מפחיד ולא משונה.

האם אתם זוכרים מה קורה אם מישהו שאתם לא מכירים או מישהו שאתם כן מכירים מציע לכם לבוא איתו, אומר לכם שאנחנו אמרו שאתם צריכים לבוא איתו, מציע לכם טרמפ או מבקש מכם עזרה שתסעו איתו למשל להראות לו איפה נמצא משהו? או לחפש את הכלב שלו?

צעיר: אסור ללכת איתו.

אני: נכון. ואם במקרה התבלבלתם וכן הלכתם. אם במקרה זה לא מישהו זר אלא מישהו מוכר לכם ופתאום הוא מבקש משהו מוזר כזה-- משהו שקשור באיברים פרטיים, בצילום שלכם או משהו כזה, אתם זוכרים מה אתם עושים?

בכור: בורחים

אני: נכון לגמרי. מה הסיכוי שאיש כזה באמת יבוא אליכם?

בכור: נמוך.

אני: נכון. כמו שאנחנו מתחגרים בחגורת בטיחות בכל פעם שאנחנו נכנסים לאוטו, למרות שהסיכוי מאוד נמוך שנעשה תאונה. כמו שכשהייתה אצלנו אזעקה לא מזמן קמנו ורצנו לממ"ד למרות שהסיכוי שטיל יפול לנו על הראש הוא נמוך מאוד, ככה גם במקרה הזה. הסיכוי שזה באמת יקרה נמוך מאוד - אבל לדעת מה צריך לעשות זה כמו חגורת בטיחות.

אז אם קורה משהו כזה ופתאום הבנתם שמישהו שאתם לא מכירים או שאתם כן מכירים מבקש מכם משהו שלא נראה לכם - תאמינו לעצמכם ותצעקו: "לא! לא! לא!" תדחפו אותו חזק עם הידיים ותברחו.

רוצים לעשות את זה רגע איתי? תצעקו "לא! לא! לא!" ותדחפו עם הידיים.

(בשלב הזה עשינו את זה שלושתינו יחד - הילדים התפקעו מצחוק)

כן, אני יודעת, זה נשמע די מטופש לשבת באוטו ולצעוק "לא לא לא" אבל לפעמים כשאנחנו מתאמנים על משהו יותר קל לנו לעשותו אותו. בגלל זה למשל עושים תרגול של רעידת אדמה כמו שהיה לכם בבית ספר. זוכרים?

בכור: סבבה אימא, הבנו (בטון שאומר שחפרתי כמה דקות יותר מדי)

צעיר: (חיוכים וחיבוקים) (הוא עוד מחבב אותי :)

************

מקורות מידע

1.     זוהר, ע', וגומפל, ת'. (2002). אלימות מינית בבתי-ספר בישראל, דו"ח ביניים על סמך מחקר בית הספר לחינוך האוניברסיטה העברית. ירושלים: בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית.
2.    דוד, ח' (2010). מחציית הגבול המגדרי להטרדה מינית בקרב ילדים קטנים. בתוך א' גלעד, מ' שכטר וש' מלאת (עורכות). דיאלוג מגדרי בחינוך : בין תיאוריה למעשה. אחוה – המכללה האקדמית לחינוך, הקמפוס האקדמי אחוה.
3.    מור, א' (2011). הטרדה מינית במקום העבודה: שיעוריה, מאפייניה ותפישות מגדריות ביחס  אליה. סוגיות חברתיות בישראל, 11, 159-184. (הציטוט לקוח מעמ' 29).
4.    רגב, ב', עמרם, ש', סידי, י', ושירי, נ' (2014). מדד אלימות לאומי, דו"ח המשרד לביטחון פנים. ביטחון פנים, 6, 1-7.
5.    מור, א'. (2009). ממדי החשיפה לאלימות מינית בקרב נשים בישראל ומאפייניה: הערכה ראשונית. סוגיות חברתיות בישראל, 7, 46-65.
6.    לב ויזל, ר', ואיזיקוביץ, צ' (2016). אלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל: בין שכיחות לדיווח. גורמים מעודדים מול גורמים מעכבים דיווח. מחקר טריאנה: דו"ח מחקר למשרד החינוך, אוניברסיטת חיפה.
7.    זליגמן, צ'. (2004). מבוא לגילוי עריות: אין אמת, ואין חסד, ואין רחמים. בתוך: צ' זליגמן וז' סולומון (עורכות). הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות (ע"מ 15-40). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
8.    הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית. דו"ח שנתי לשנת 2017. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
9.    טאובר, ד' (2003). לא בבית-ספרנו: עמדות מורים בחטיבות ביניים ובחטיבות עליונות ביחס להטרדה מינית בקרב תלמידים בבתי הספר. עבודת מוסמך. ירושלים: בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית.
10.    זיו, א' (2012). טראומה עיקשת. מפתח כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, 5, 55-74.
11.    איזיקוביץ', צ', טנר, ד', ובירין, י'. (2014). פגיעה מינית של אימהות ונשים בילדים. משרד הרווחה והשירותים החברתיים. 


 

מידע אמין על מין ברשתות חברתיות
  • Instagram
  • Facebook
  • YouTube

 צרו קשר - התקשרו או כתבו ווטסאפ

 054-5396606  

 054-6657924

מייל | minamin.org@gmail.com