הורים, אנשי חינוך וטיפול רוצים לדעת מה הם הסימנים שבאמצעותם ניתן לזהות אם ילדיהם עברו פגיעה מינית. הנורות האדומות בנושא פגיעה מינית דומות לנורות אדומות בנושאים אחרים, וחשוב להבין שהנורות הללו יכולות להידלק גם בהקשר לנסיבות ולסיטואציות שאינן קשורות לאלימות מינית. 

​

​

ילדים'ות ומתבגרים'ות יכולים לפתח התנהגויות המעידות על מצוקה ממגוון רחב של אירועי חיים כגון משבר משפחתי, גירושים, מעבר דירה, מצוקה חברתית, בריונות ואלימות שאיננה מינית, מחלה, התמודדות עם מלחמה או מגיפה. 

אנו יכולים לדעת שילדינו עברו פגיעה מינית רק אם הם מספרים לנו, או אם הם מחצינים התנהגות כלשהי בעקבות האירוע ואנו מצליחים לאתר את הפגיעה בעקבות כך. כדאי לדעת שחלק מהנפגעות ומהנפגעים לא יראו סימנים כלפי חוץ, ורבים מהם לא יספרו על כך לעולם או רק שנים רבות אחרי ההתרחשות. 

ילדות וילדים שמספרים על אלימות מינית ישתמשו לעיתים בקודים, ברמזים, או ידברו בצורה לא ישירה. המטרה שלהם היא לבדוק האם נאמין. האם אנו מקשיבים? האם כדאי לסמוך עלינו? הרמז יכול להיות כה דק עד שלא נקלוט אותו. לפעמים כשילדים'ות מספרים על פגיעה מינית הם מתארים רק את קצה הקרחון. מספרים משהו קטן מאוד ומבקשים לדעת כיצד נגיב. קחו בחשבון שגם אם ילד סיפר להם על אירוע לא מותאם, כדי לבדוק האם סיפר את הכול ולפנות לגורמים מתאימים שידעו כיצד לדבר איתו על הנושא.

למה ילדים'ות ומתבגרים'ות לא מספרים לנו על פגיעה מינית?

• חלקם לא מבינים שמה שקרה להם הוא פגיעה מינית

• חשש שלא יאמינו להם

• איום על ידי הפוגע

• הבנה של הפוטנציאל הנפיץ בסיפור וחשש מה יקרה בעקבות החשיפה

• רצון לא לצער את ההורים, בפרט כשהתוקף הוא דמות מוכרת, אהובה או קרובה

• האשמה עצמית בתקיפה, "זה בגללי" "אני פיתיתי אותו" וכו'

• תחושה ש"זה מגיע לי" או ש"ככה זה"

• תחושה של אוזלת יד, חוסר כוחות

כמעט כל הורה יוכל לראות בסימני האזהרה המופיעים בדף זה התנהגויות של הילד או הילדה שלהם. מדוע? כי כך ילדים ומתבגרים מביעים מצוקה והילדות היא תקופה שיש בה גם קשיים ומצוקות. לכן נחפש מכלול של התנהגות ולא משהו יחיד.

 

אם ילד מסרב ללכת לחוג, אין להסיק מכך שהוא עובר התעללות מינית על ידי המדריך; אך אם הוא מסרב ללכת לחוג וגם לפגוש חברים, גם לצאת מהבית וגם להתקלח וגם ללכת לסבא וסבתא, זה הרגע לעצור ולבדוק מה קורה. נדגיש שוב: אין זה מעיד בהכרח על תקיפה מינית, אך אם הילד מפגין במקביל כמה התנהגויות מאלו המובאות כאן, כדאי לפנות לגורם מקצועי לקבלת עזרה. 

​

נורות אדומות - הימנעות

• שינוי חד בהתנהגות

• רגרסיה, התכנסות, הסתגרות, שתקנות לא אופיינית

• פחד להישאר לבד 

• ניסיון להימנע מקרבה של אדם שבעבר היו קרובים אליו ורצו בקרבתו

• סירוב ללכת למקומות שאהבו ללכת אליהם בעבר

• חוסר רצון קיצוני להתקלח, לשמור על היגיינה, להתפשט גם במקום פרטי וסגור

• חוסר רצון קיצוני ללכת לבית ספר וכן בעיות בביקור סדיר בבית הספר

• בריחה חוזרת מהבית, או ניסיונות בולטים לא לחזור הביתה והארכת זמן השהות מחוץ לבית

 

נורות אדומות - החצנה של התנהגות

• שינוי קיצוני בהתנהגות. ילד מוחצן הופך למופנם ולהפך

• משחקים מיניים וידע מיני שאינם מותאמי גיל 

• נושאים מיניים שעולים שוב ושוב בציורים, בסיפורים, בחיבורים, במבחנים 

• תגובה רגשית משמעותית כשמדברים על מיניות או על פגיעה מינית (לדוגמה: בשיעורי חינוך מיני)

• התעללות פיזית או מינית באחרים (כולל בבעלי חיים)

• פגיעה עצמית: ניסיונות אובדנות, חיתוך עצמי, אכילה בולמוסית, הרעבה עצמית

 

נורות אדומות - שינויים פיזיים וגופניים 

• סימנים כחולים וחבלות, כולל חתכים מפגיעה עצמית

• לבוש חשוף או צנוע יתר על המידה – לא מותאם לזמן, למקום ולגיל  

• הזנחה פיזית

• כאבים ללא מקור ברור: כאבי בטן, כאבי ראש, בעיות שינה, בעיות עיכול שנבדקו ולא נמצא להם גורם פזיולוגי

• דימום בתחתונים – מכל סוג שהוא

• דיכאון ו/או אובדנות

• חשד להפרעות אכילה - ישנו מתאם בין הפרעות אכילה לבין פגיעה מינית בילדות.