עובדות על אלימות מינית וכיצד לדבר עם ילדים/ות ביסודי על הנושא בלי להפחיד

עובדות על פגיעה מינית בעולם ובישראל

 

1 מתוך 3 נשים עוברת פגיעה מינית במהלך חייה ו-1 מתוך 7 (יש מחקרים המראים 1 מתוך 6) גברים עובר פגיעה מינית במהלך חייו

1 מכל 3 נשים תותקף מינית בחייה, 84 אלף נשים נפגעות בשנה ובחלוקה יומית: כ-230 תקיפות מיניות מדי יום. (נתוני המשרד לביטחון פנים בישראל)

פגיעה מינית בילדים ונערים (בנים) היא תופעה שכיחה, לא מדוברת ולא מדווחת.

שיעור עבירות האלימות המינית בישראל גבוה ב-10% מהשיעור הממוצע במדינות החברות ב-OECD (נתוני מדד האלימות הלאומי של המשרד לביטחון הפנים  - 2014)

כ-35% מהנשים בעולם עוברות פגיעה מינית פיזית במהלך חייהן (נתוני ארגון הבריאות העולמי)

במדגם של נשים ונערות ישראליות בגילים 16 עד 28, נמצא כי 33% מהנבדקות עברו תקיפה מינית פיזית במהלך חייהן (מחקרה של ד"ר אביגיל מור - 2009).

1 מתוך 5 נשים עוברת אונס במהלך חייה: מחקרים שונים בעולם מציגים נתונים על פיהם בין 20% ל-25% מהנשים עוברות אונס, או ניסיון אונס, במהלך חייהן. על פי מחקרה של ד"ר מור, שנערך על נבדקות ישראליות, כ-21% מהנערות והנשים בישראל נאנסו.
 

1 מתוך 5 ילדות עוברת פגיעה מינית במהלך הילדות. במחקר ישראלי גדול (2013) שנערך במסגרת מיזם טריאנה, נמצא כי 18.3% מהנערות הותקפו מינית לפני גיל 16.
על פי המחקר, שיעור הפגיעות המיניות עולה עם הגיל:

  • 14% מתלמידות ותלמידי כיתה ו' דיווחו על פגיעה מינית.

  • 20% מתלמידות ותלמידי כיתה ח' דיווחו על פגיעה מינית.

  • 24% מתלמידות ותלמידי כיתה י' דיווחו על פגיעה מינית.

מבין הילדים והילדות שנפגעו מינית, כמחצית (46.5%) ציינו שהפגיעה קרתה יותר מפעם אחת, ורובם/ן ציינו כי הפגיעה המשיכה במהלך השנה האחרונה. נתונים אלה מחזקים מגוון נתונים רחב הקיים בשטח שנים רבות ומחקרים המבוצעים באופן קבוע במסגרות שונות כגון – במשרדי הממשלה ברווחה, במערכת החינוך האכיפה והמשפט.

עד 1 מכל 7 ילדות/ילדים עוברות/ים גילוי עריות
אחד/ת מכל שבע/ה ילדים/ות עברו פגיעה מינית במסגרת המשפחה.


לפי הערכות אחרות מהעולם, 20%-30% מהנשים נפגעו בילדותן – כאשר לפחות כמחצית מהן נפגעו על ידי בני משפחה.


על פי המחקר של מיזם טריאנה, כשליש (29.7%) מהפגיעות המיניות בקרב נערים ונערות יהודים/ות עד גיל 16 התרחשו בתוך המשפחה.

 

בחברה הערבית, נמצא כי 2/3 מהנערים והנערות שדיווחו על פגיעה מינית, נפגעו בתוך המשפחה.
 

עד גיל 12, בנים ובנות נפגעים בכמות זהה
מחקרים שונים מרחבי העולם הראו כי שיעור הבנים הנפגעים מינית לפני גיל 12, זהה לשיעור הבנות הנפגעות מינית באותה שכבת גיל.
על פי המחקר של מיזם טריאנה, גם בגילים מאוחרים יותר – עד גיל 16, שיעור הפגיעות בקרב בנים נמוך רק באחוז אחד וחצי משיעור הפגיעות בקרב בנות.כ-20% מהתלונות על עבירות מין במשטרה מוגשות על פגיעה בילדים, נערים וגברים.

 

פגיעה מינית בבנים מתרחשת כמעט תמיד על ידי בני מינם. במחקר טריאנה (11) שבדק 10,443 קטינים בישראל נמצא כי כ-20% מהבנים הקטינים (יהודים וערבים) דיווחו שנפגעו מינית במהלך חייהם. ברוב המקרים הפוגעים בבנים הם גברים אך ישנן גם פגיעות המתרחשות על ידי נשים. על פי דו"ח שפרסם משרד הרווחה והשירותים החברתיים בשנת 2014 (21) השכיחות של נשים פוגעות מינית נעה סביב 1.5%. (22)
 

מעל 85% מכלל מקרי התקיפה המינית מבוצעים ע"י אדם המוכר לנפגע/ת
על פי נתוני מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, התואמים מחקרים אחרים בעולם, מעל ל-85% מהפגיעות המיניות התבצעו בידי אדם המוכר לנפגע/ת, כולל בני משפחה, חברים ומכרים, מעסיקים, עמיתים, בעלי מרות ועוד. בחלק גדול מהפעמים פגיעה מינית בילדות/ים תתבצע על ידי אדם מוכר, קרוב ואהוב. הפגיעה לא תהיה כואבת פיזית, לא כוללת אלימות ולא פחד אלא מניפולציה מתמשכת של הפוגע כלפי הנפגע/ת.

ילדים שנפגעו מינית לא יהפכו בהכרח לפוגעים מינית

מחקרים מהעשור האחרון מראים שרוב הילדים שיש להם התנהגות מינית בעייתית לא חוו בעבר פגיעה מינית. ההערכה בישראל מדבר על כך שכ-10% מהילדים הפוגעים נפגעו בעבר.


הטרדות מיניות בבית ספר, הן תופעה שכיחה בישראל

אנשי חינוך לא מודעים לה או נוטים להעריך אותה כדבר הקורה בבתי ספר אחרים "אין דברים כאלה בבית הספר שלנו". בסקר משנת 2013 בקרב -509 מתבגרים ומתבגרות בין גיל 15-18, עלה ש-1 מתוך ארבע מתבגרות ו-1 מתוך 5 מתבגרים בתיכון הוטרדו מינית בבית הספר.

פדופילים ותוקפים המבקשים לאתר קורבנות יחפשו אותם פעמים רבות באינטרנט ולא ברחוב

הטקטיקה האופיינית היא יצירת שיח עם הילדים המשתתפים על נושאים המעניינים אותם, לעיתים הפדופיל יתחזה לילד, לעיתים לא. עם הזמן וההכרות יאתר הפדופיל את הילדים/ות שזקוקים/ות לתשומת לב (נקלע לחרם, יחסים לא טובים עם ההורים, משבר כלשהו בבית ועוד) הוא יתאר את הילדים/ות הפגיעים/ות יותר, יתחבב עליהם ויגרום להם להרגשה שהוא מבוגר משמעותי בחייהם.

 

רק אחרי שיבנה אמון תגלוש מערכת היחסים הוירטואלית לשיחה על מין, לאיתגור של הילד "מה אתה תינוק? לא ראית פורנו? בוא אני אראה לך" או ליצירת קואליציה "ההורים שלך לא רוצים שתדעי את הדברים האלה כי הם מתייחסים אליך כמו אל ילדה קטנה. אני יודע שאת בוגרת". לאט לאט יתחילו לשאול שאלות על מיניות ויבדקו אם ניתן לפתות את הילדים או לאיים עליהם כדי שישלחו חומרים מיניים.



מה לעשות כשילד/ה מספרת שעבר/ה פגיעה מינית?
 

אם ילד/ה או מתבגר/ת מספר/ת או רומז/ת לכן/ם שעבר/ה או שעובר/ת פגיעה מינית:
 

  • נשמו עמוק וזכרו – יש מה לעשות!

  • טיפול נכון תורם להשבת החיים למסלולם, לכל הנוגעים/ות בדבר.

  • חבקו, הסתכלו בעיניים ואמרו:  "אני מאמינ/ה לך, תודה שסיפרת לי".

  • נסו כמיטב יכולתכם/ן להיות אמפתיים/ות וקשובים/ות.

  • כשילד/ה או מתבגר/ת מספר/ת על פגיעה זה מקום להקשיב  ולהכיל עוד יהיה זמן לתגובה ולחינוך. זה לא הרגע הנכון.

  • פנו בהקדם האפשרי למרכז המתמחה בפגיעה מינית ובקשו עזרה והכוונה – רשימת מרכזים מקצועיים

    מה לא לעשות

  • אל תאשימו אותו/ה במה שקרה.

  • לא חשוב מה הייתה הסיטואציה, לא הנפגע/ת אשמ/ה אלא הפוגע שבחר לפגוע.

  • אל תקטינו את הפגיעה: "זה לא נשמע כל כך נורא"  "אולי את/ה קצת מגזימ/ה?"

  • אל תפקפקו בילד/ה ובמה שסיפר/ה "אני לא מאמינ/ה לך, את משקר/ת, הוא איש נורא נחמד".

  • אל תתשאלו אותה/ו – כרגע הפרטים לא חשובים ואשת מקצוע תעשה זאת טוב מכן/ם.

  • אל תתעלמו או תזניחו – המשיכו לחפש עזרה מקצועית סביבכם וזכרו לפנות לא/נשי מקצוע המתמחות/ים בפגיעה מינית.

 

מה להגיד לילדים/ות ביסודי?

אנו ממליצות להוריד (בחינם) את הפוסטרים ודפי המידע המעוצבים שלנו לשיח עם ילדים/ות בגילאי יסודי

ומזמינות אתכן/ם לקנות את דף המידע המלא המאוייר שלנו (20 ש"ח) המדבר על שיח עם ילדים/ות ביסודי בנושאי פגיעה מינית במשפחה, בסביבה הקרובה, אפשרות להתמודדות עם פדופיליה ועוד - דף מידע זה מסביר איך לדבר בצורה מותאמת עם ילדים/ות על נושאים של פגיעה מינית בצורה אמיתית כנה וישירה - אך עם זאת לא מפחידה ולא מעוררת חרדה. ניתן לקנות את קובץ ה-PDF ולהוריד אותו בחנות שבאתר שלנו או להעביר תשלום באפליקציות התשלום השונות ולקבל אותו למייל.

שיחה עם שני ילדי יסודי על זהירות מפדופילים ופוגעים מינית

 

נתחיל מלהזכיר שהרוב המכריע של הפגיעות המיניות בילדים/ות מתרחשות על ידי מישהו מוכר, פעמים רבות אהוב וקרוב ולא על ידי זר ברחוב. מידע מלא על שיח מעמיק ומורכב יותר תוכלו לקבל בפוסטר שלנו לרכישה.

 

אבל אתמול היה אירוע בו פדופיל הסתובב בישוב שלנו ושוחח עם ילד. אינני יודעת מה קרה שם וזה גם לא חשוב, כי הגורמים הרלונטים מעורבים והנושא בטיפול. אך זו הייתה הזדמנות בשבילי לשוחח אם שני הבנים שלי, בבית ספר יסודי - על האפשרות הזו - לכן כתבתי את המידע ואני מצרפת לכם אותו גם לכאן.
 

הנה השיחה, לשימושכן/ם בהווה או בעתיד. כתמיד - את השיחות האלה אני מנהלת באוטו - זמן שקט ורגוע.

***

אני: רציתי לדבר אתכם על משהו, תנסו רגע להקשיב לי. היה היום מקרה ליד המתנ"ס שאיש אחד, שאנחנו לא מכירים, איש שנראה ממש רגיל פנה לילד בערך בגיל שלכם וביקש ממנו ללכת איתו הצידה. הוא כנראה אמר לו שההורים שלו מחכים לו במקום אחר.

בכור (10): נו, והוא הלך?

אני: כן

צעיר (8): למה?!

אני: כנראה כי הוא לא ידע מה לעשות, או התבלבל, זה מאוד טבעי להתבלבל במצב כזה. בכל מקרה זו לא אשמתו של הילד.

בכור: ומה קרה?

אני: מה שקרה זה שהאיש הזה הלך איתו למקום מבודד יותר וביקש ממנו להוריד את המכנסיים ולהראות לו את הפין שלו

צעיר (8): מה זה?! הוא סוטה! זה איש משוגע!

אני: זה בטוח לא איש טוב ונחמד. אני לא חושבת שהוא משוגע, רוב חולי הנפש ממש לא פוגעים באחרים. אני די בטוחה שהוא נראה כמו איש רגיל, לא מפחיד ולא משונה.

האם אתם זוכרים מה קורה אם מישהו שאתם לא מכירים או מישהו שאתם כן מכירים מציע לכם לבוא איתו, אומר לכם שאנחנו אמרו שאתם צריכים לבוא איתו, מציע לכם טרמפ או מבקש מכם עזרה שתסעו איתו למשל להראות לו איפה נמצא משהו? או לחפש את הכלב שלו?

צעיר: אסור ללכת איתו.

אני: נכון. ואם במקרה התבלבלתם וכן הלכתם. אם במקרה זה לא מישהו זר אלא מישהו מוכר לכם ופתאום הוא מבקש משהו מוזר כזה-- משהו שקשור באיברים פרטיים, בצילום שלכם או משהו כזה, אתם זוכרים מה אתם עושים?

בכור: בורחים

אני: נכון לגמרי. מה הסיכוי שאיש כזה באמת יבוא אליכם?

בכור: נמוך.

אני: נכון. כמו שאנחנו מתחגרים בחגורת בטיחות בכל פעם שאנחנו נכנסים לאוטו, למרות שהסיכוי מאוד נמוך שנעשה תאונה. כמו שכשהייתה אצלנו אזעקה לא מזמן קמנו ורצנו לממ"ד למרות שהסיכוי שטיל יפול לנו על הראש הוא נמוך מאוד, ככה גם במקרה הזה. הסיכוי שזה באמת יקרה נמוך מאוד - אבל לדעת מה צריך לעשות זה כמו חגורת בטיחות.

אז אם קורה משהו כזה ופתאום הבנתם שמישהו שאתם לא מכירים או שאתם כן מכירים מבקש מכם משהו שלא נראה לכם - תאמינו לעצמכם ותצעקו: "לא! לא! לא!" תדחפו אותו חזק עם הידיים ותברחו.

רוצים לעשות את זה רגע איתי? תצעקו "לא! לא! לא!" ותדחפו עם הידיים.

(בשלב הזה עשינו את זה שלושתינו יחד - הילדים התפקעו מצחוק)

כן, אני יודעת, זה נשמע די מטופש לשבת באוטו ולצעוק "לא לא לא" אבל לפעמים כשאנחנו מתאמנים על משהו יותר קל לנו לעשותו אותו. בגלל זה למשל עושים תרגול של רעידת אדמה כמו שהיה לכם בבית ספר. זוכרים?

בכור: סבבה אימא, הבנו (בטון שאומר שחפרתי כמה דקות יותר מדי)

צעיר: (חיוכים וחיבוקים) (הוא עוד מחבב אותי :)

************

מקורות מידע

1.     זוהר, ע', וגומפל, ת'. (2002). אלימות מינית בבתי-ספר בישראל, דו"ח ביניים על סמך מחקר בית הספר לחינוך האוניברסיטה העברית. ירושלים: בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית.
2.    דוד, ח' (2010). מחציית הגבול המגדרי להטרדה מינית בקרב ילדים קטנים. בתוך א' גלעד, מ' שכטר וש' מלאת (עורכות). דיאלוג מגדרי בחינוך : בין תיאוריה למעשה. אחוה – המכללה האקדמית לחינוך, הקמפוס האקדמי אחוה.
3.    מור, א' (2011). הטרדה מינית במקום העבודה: שיעוריה, מאפייניה ותפישות מגדריות ביחס  אליה. סוגיות חברתיות בישראל, 11, 159-184. (הציטוט לקוח מעמ' 29).
4.    רגב, ב', עמרם, ש', סידי, י', ושירי, נ' (2014). מדד אלימות לאומי, דו"ח המשרד לביטחון פנים. ביטחון פנים, 6, 1-7.
5.    מור, א'. (2009). ממדי החשיפה לאלימות מינית בקרב נשים בישראל ומאפייניה: הערכה ראשונית. סוגיות חברתיות בישראל, 7, 46-65.
6.    לב ויזל, ר', ואיזיקוביץ, צ' (2016). אלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל: בין שכיחות לדיווח. גורמים מעודדים מול גורמים מעכבים דיווח. מחקר טריאנה: דו"ח מחקר למשרד החינוך, אוניברסיטת חיפה.
7.    זליגמן, צ'. (2004). מבוא לגילוי עריות: אין אמת, ואין חסד, ואין רחמים. בתוך: צ' זליגמן וז' סולומון (עורכות). הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות (ע"מ 15-40). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
8.    הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית. דו"ח שנתי לשנת 2017. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
9.    טאובר, ד' (2003). לא בבית-ספרנו: עמדות מורים בחטיבות ביניים ובחטיבות עליונות ביחס להטרדה מינית בקרב תלמידים בבתי הספר. עבודת מוסמך. ירושלים: בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית.
10.    זיו, א' (2012). טראומה עיקשת. מפתח כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, 5, 55-74.
11.    איזיקוביץ', צ', טנר, ד', ובירין, י'. (2014). פגיעה מינית של אימהות ונשים בילדים. משרד הרווחה והשירותים החברתיים. 


 

מידע אמין על מין ברשתות חברתיות
  • Grey Facebook Icon
  • תמונה7
  • תמונה9
  • Grey YouTube Icon

להרצאות והדרכות צרו קשר

 054-5396606  

 054-6657924

מייל | minamin.org@gmail.com